מורכבות הדמויות המקראיות במגילה לא נעלמה גם מעייני הקוראים הקדמונים אשר חצו צורך להכניס את אסתר ומורדכי אל התבניות המוכרות של “הטובים” ו-“הצדיקים”. כך נמצא בתוספות למגילת אסתר, קטעים מדרשיים שנוספות למגילה בתרגום השבעים (ליוונית) ומתוארכים סביב מאה ראשונה לספירה. הדעות חלוקות האם נכתבו במקורם ביוונית או בעברית. וייתכן שחלק וחלק. כך למשל בתוספות המאוחרות מזכירים את שם האל והדמויות מגיבות ומתייחסות אל אלוהי ישראל (מה שנעדר במגילה המקורית), נוספות תפילות הן של מרדכי והן של אסתר.  בכך יש ניסיון להכשיר את דמויותיהן המורכבות של אסתר ומרדכי ולהציג אותן כצדיקות. תפילת אסתר (מתוך התוספות למגילת אסתר, בתרגום מנחם שטיין, בתוך “הספרים החיצוניים” בעריכת כהנא) ובעת ההיא הייתה אסתר נפחדת מאד מפני הרעה אשר צמחה בישראל, ותפשט בגדי מלכותה ואת תפארתה, ותלבש שק, ותפרע שער ראשה ותמלא אותו עפר ואפר, ותענה נפשה בצום, ותפל על פניה לפני ה’ ותתפלל, ותאמר, ה’ אלהי ישראל אשר משלת מימי קדם, ובראת את העולם, עזֹר נא אמתך אשר נשארתי יתומה בלי אב ואם, ומשולה לעניה שואלת מבית לבית, כן אנכי שואלת רחמיך מחלון לחלון בבית אחשורוש, ועתה ה’ הצליחה נא לאמתך העניה הזאת והצילה את צאן מרעיתך מן האויבים האלו אשר קמו עלינו, כי אין לך מעצר להושיע ברב או במעט. ואתה אבי יתומים עמד נא לימין היתומה הזאת אשר בחסדך בטחה, ותנה אותי לרחמים לפני האיש הזה כי יראתיו, והשפילהו לפני כי אתה משפיל גאים.