דילמת הרגולציה ופיתוח המשק | עמוד דיון
תמצית
דילמת הרגולציה ופיתוח המשק
סוגיית הגז - הדילמה בין חשיבות פיתוח המשק ובין הצורך ברגולציה
סיכום
בעקבות הסכם הגז השנוי במחלוקת
הדיון
דחיפות פיתוח המשק והנזק הכלכלי
כל שינוי של כללי היסוד משמעותו עיכוב של פיתוח משק הגז לשנים רבות.
יש חשיבות לכך שתתבצע הסדרה ברורה של נושא משאבי הגז, בתהליך ציבורי ומקצועי.
יש לציין שלא רק שהגז לא תקוע אלא הוא זורם כבר שנתיים ממאגר תמר.https://www.youtube.com/watch?v=RTimqLGEHUM
-
x
המטרה ברמה הלאומית צריכה להיות בראש ובראשונה: פיתוח מהיר של מאגרי הגז. שכן יש לנו בעיה בביטחון האנרגטי.
עיכוב במתווה גורם לכך שהופסקו החיפושים בשנים האחרונות על ידי חברות זרות וכך הסיכוי לאיתור מאגרים נוספים ופירוק התחרות – קטן.
https://www.youtube.com/watch?v=s5Rh7zqJXAc
בעיית המונופול
ללא הסדרה ברורה של שוק הגז, תהיה השחתה מאסיבית של המשק כולו (כוללת תקשורת וממשלה) על ידי חברות הגז ואנשיה.
-
x
איננו רואים הבדל אינטרסים בין טובת בעלי המניות שלנו ובין טובת המדינה.
מונופול חייב להיות מוקף באמצעי ביטחון כדי שלא יוכל לנצל לרעה את מעמדו.
http://10tv.nana10.co.il/Category/?CategoryID=600340&sid=169&pid=58
המונופול שנוצר הוא מונופול טבעי, היו כמה חברות שביצעו חיפושי גז ונובל היא זאת שמצאה את שני המאגרים הגדולים. מתווה הגז מפרק את המונופול. המצב היום הוא שיש שדה אחד – תמר עם בעלים אחד ששולטים בו. לאחר יישום המתווה יהיו שלושה שדות (תמר, כריש תנין) עם 3 בעלים שונים.
-
x
אנחנו מונופול וזו עובדה, יש דרך להתמודד איתנו על ידי פיקוח, כפי שבוצע פיקוח דה פקטו על מחיר שנבדק היום (2015) ואושר.
http://10tv.nana10.co.il/Category/?CategoryID=600340&sid=169&pid=58
רגולציה
אין עוד תחום של תשתית חיונית בישראל, בעל השפעה כזו, הנשלט בידי גורם פרטי יחיד.
המטרה היא לנסות ולהציע דרך פעולה אחרת, שמבוססת על ההבנה כי האירוע הרגולטורי העומד בפנינו הוא אירוע חריג שלא ניתן לטיפול בדרך הפעולה הרגילה. הוא גדול מדי, מורכב מדי וההשלכות של אי הצלחה בו ישפיעו על כלל המשק. התנהלות רגילה עלולה לקבע מצב בעייתי בענף.
ניתן להצביע על כך שריבוי הרגולטורים יצר חוסר תיאום (למשל משרד האנרגיה שהאריך זיכיונות מול הממשלה שחיפשה כיצד להגביל את המונופול), שכן סוגיות היסוד הן גדולות מידי כלפי כל רגולטור בודד.רק שילוב כוחות ופעולה בכיוון אחד תוך שימוש בכלל האמצעים העומדים לרשות הממשלה, לרבות קידום חקיקה, יכול להביא לתוצאה אופטימלית.
-
x
בפרוייקטים בסדר גודל לאומי אין מצב שרגולטור יחיד מנהל את הפרוייקט. גם לא הרגולטור להגבלים עסקיים.
ישראל חייבת לספק וודאות רגולטורית, כדי לאפשר ליזמים בלוויתן ותמר לנהל משא ומתן מעמדת כוח ובמקביל תאפשר לישראל לפתח יחסים אסטרטגים. בתקופה סוערת פוליטית, ישראל תוכל למקסם תועלות גאופוליטיות ע"י ייצוא גז.
בורד נורמלי לא יכול לקבל החלטה נורמלי בבורד על השקעה של דולר אחד במדינת ישראל.
ההאטה בצמיחה בכלכלת ישראל של השנים האחרונות היא בעייתית (ירידה בצריכה לנפש), השינוי הדרמטי הוא ירידה בהשקעות בישראל בכולם למעט היי טק היתה ירידה דרמטית ולכן יש חשיבות עצומה לחזור ולקבץ השקעות בישראל. הגז הוא השקעה ישירה וכמובן שיש עוד השקעות עקיפות.
האווירה כאילו משקיעים זרים עומדים בתור בנתב"ג היא שגוייה.
-
x
נובל אנרג'י היא המשקיע האחרון שנשאר כאן. בוא ולא נבריח אותו כפי שהברחנו את האחרים.
-
x
מתווה
מתווה הגז
דלק תמכור את חלק בתמר בעוד 6 שנים, נובל אנרג'י תמכור רק 11 אחוז ממניותה (מ36% ל25%) בתמר. בליוויתן תשאר מפת האחזקות – 45% דלק ו40 % נובל אנרג'י. התחרות תיווצר על ידי מכירה כוללת של שני המאגרים הקטנים (כריש ותנין) למפעיל חדש.
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1161288 (דקה 11)
-
x
מתווה הגז שם מכשול גדול מאוד בפני התחרות. הבעלות הצולבת של נובל אנרג'י במאגרי תמר ולווייתן – כשהיא גם מפעילת שני המאגרים האלה – משמעותה שהיא שותפה למשא ומתן של שני המאגרים עם הלקוחות, שותפה לקביעת המחיר – והיא תנסה לדחוף למחירים מה שיותר גבוהים. כשהגז המצרי נמכר בשוק, המחיר שגבתה תמר בעבור הגז היה נמוך ב-30%. העובדה שנובל היא המפעילה בשני המאגרים, ולכן כולם תלויים בה – זה מכשול גדול מדי לתחרות. מאגרי תמר ולווייתן לא ירצו להתחרות, ואם נובל תגיד שהמחיר הוא 6 דולרים ליחידת חום- כולם יתיישרו. ואם לא תהיה תחרות בין שני המאגרים הגדולים – אז לא תהיה תחרות בכלל"
http://www.themarker.com/dynamo/LIVE-1.2788607
-
x
אם יתגלה שדה נוסף – התחרות תהיה בו.
-
x
כריש ותנין הם קטנים והם יפותחו רק אחרי ליוויתן כדי להשתמש באותה תשתית, אלה לא יובילו לתחרות.
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1161288
-
x
משמרים חלון פתוח לשני המאגרים להתמודד על ציבור הצרכנים במדינת ישראל.
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1161288
כל עוד אין תחרות. צריך לוודא שהמחירים הם סבירים בתקופה הנוכחית.
יש לזכרון שפיקוח מחירים נראה פופלארי אבל הוא כישלון בטווח הארוך. אין מדינה שניסתה זאת והצליחה. כולל ארה"ב (עד 1985 יחד עם קנדה), קנדה אוסטרליה,ניו זילנד..
-
x
פיקוח הוא מוצא אחרון ותמיד תועדף תחרות.
-
x
כשיש מונופול המדינה חייבת בדרך כזאת או אחרת לפקח על המחיר. ניתן לצפת הצמדה למחיר הנפט. ואם יש הבדל גדול ביניהם – אזי השוק לא מתפקד כשורה.
http://10tv.nana10.co.il/Category/?CategoryID=600340&sid=169&pid=58
-
x
מהו המחיר הנכון לשוק הגז בישראל. כדאי ללמוד משתי מדינות: הולנד (שעושה את זה 40 שנה), ומצרים (שלפני 5 שנים ייצאה גז וכעת היא יבואנית של גז (לפני הגילוי האחרון)).מהו נכון? המחיר שהיה קורה לו היתה תחרות .
מכירה מתחת למחיר העולמי זו שגיאה קשה. בזבוז משאב יקר וכן המשאב המקומי תמיד נגמר תוך הרגלת השוק למחירים נוחים עד שהוא נגמר ויש התעוררות בעייתית כמו בארגנטינה וכו'… המקבילה בגז היא שצריך להשוות למחיר תחרות. מה היה המחיר? ייצוא פחות הבדלי עלויות הובלה. מה שמכונה "שיוויון במחיר הייצוא" תפקיד הממשלה הוא לבדוק שמחיר בתוך המדינה הוא של הפרשי הייצוא פחות חלק יחסי של עלויות הובלה.
שנות עיכוב הנזק למשק הישראלי עולים 2 מיליארד דולר.
אמיר לוי
שנות עיכוב הנזק למשק הישראלי עולים 2 מיליארד דולר.
לצפייה>
העיכוב של הגז הוא לא 2 מיליארד דולר, זה לא מדוייק זה יותר קרוב ל20 מיליארד דולר.
מנחה
העיכוב של הגז הוא לא 2 מיליארד דולר, זה לא מדוייק זה יותר קרוב ל20 מיליארד דולר.
לצפייה>