פתיחת המרכולים בשבת | עמוד דיון
תמצית
פתיחת המרכולים בשבת
האם יש למנוע פתיחת רשתות שיווק גדולות בשבת בתל אביב ?
לאפשר את פתיחת רשתות המזון
סגירת רשתות המזון פוגעת ברווחתם של אותם תושבי תל אביב שלא מספיקים את קניותיהם במהלך השבוע . מעבר לכך סגירתם בחוק מהווה כפיה דתית כלפי אורח חייהם הליברלי של תושבי תל אביב והפרת הסטטוס קוו הקיים כיום רוב הציבור בעיר איננו מעוניין בסגירת הרשתות וחוק הרשויות המקומיות מאפשר שיקול דעת לכל עיריה לפעול לפי אופיה הייחודי ..
למנוע את פתיחת הרשתות
הסכמה לפתיחת רשתות המזון פוגעת בבעלי המרכולים הקטנים שאינם יכולים להרשות לעצמם לשכור עובדים בשבת וכתוצאה מכך פרנסתם נפגעת . חוק שעות עבודה ומנוחה בא להגן על עובדים ולאפשר להם מנוחה בשבת מה שמפר את מקומה של השבת בתרבות הישראלית . תל אביב איננה מנותקת משאר המדינה וגם בה יש אוכלוסיה המעוניינת בצביון יהודי לשבת. לכן את רשתות השיווק שבתוך העיר יש לסגור.
סיכום
בעלי המרכולים הקטנים עתרו לבג"ץ בטענה שפתיחת רשתות השיווק בשבת מייצרת חוסר איזון, כיוון שהם אינם מסוגלים לעמוד בקנס. עיריית ת"א טענה שאין מטרתם של חוקי השבת למנוע תחרות, אך בג"ץ הורה על סגירת הרשתות עד להסדרה חוקית של המצב.
יש שראו בפתיחת הרשתות ריקון האופי היהודי של ת"א, אך יש שראו במצב הקיים איזון שנרקם לאורך השנים.
הציבור התל אביבי עצמו חלוק בשאלה האם פתיחת הרשתות תואמת את אופי השבת הרצויה בעיר.
ולבסוף, נשאלת השאלה היכן ראוי לפתוח והיכן לסגור, ומה ההשלכות של הכרעה זו.
הדיון
הרשתות הגדולות מול המכולות הקטנות
המערערים טענו כי המשיבות משיגות מהפרתן את החוק בריש גלי יתרון תחרותי על המערערים, שכן המשיבות מושכות אליהן צרכנים המעדיפים לערוך את הקניות שלהם ביום שבת. לו המשיבות היו נמנעות מהפרת החוק, כך נטען, צרכנים אלה היו עורכים את קניותיהם במהלך השבוע, ולפחות בחלקם היו עושים זאת בבתי העסק של המערערים. לטענת המערערים, התנהלות המשיבות עולה כדי "תחרות בלתי הוגנת" הפוגעת בזכותם של המערערים לחופש העיסוק. משכך, מוטלת על העירייה חובה לפעול כנגד המשיבות בהתאם לחוק רישוי עסקים.
להמשך הקריאה, עמ' 2-3
לכל עיר שבת משלה?
-
x
בדיוק כמו שבבני ברק מותר לעירייה לסגור את כל החנויות ובנצרת לפתוח את כולן כך שומר חוק העזר העירוני על צביון השבת בתל אביב יפו ובערים דומות לה.
האיזון העדין אותו אנו מבקשים לעגן בחוק העזר מבטא יותר מכל את ה"רוח התל אביבית"- הדואגת לקיום יום מנוחה בשבת כערך סוציאלי במדינת היהודים כשרוב רובה של הפעילות המסחרית לא מתקיימת, לצד מתן שירות נדרש למימוש החופש של כל אחת ואחד להנות מיום המנוחה בדרכו ואשר מממשת הלכה למעשה את חזונו של הרצל למדינת היהודים החופשית. נמשיך לשמור על תל אביב-יפו כעיר ללא הפסקה ונפעל בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותנו על מנת לשמור על צביונה של העיר
-
x
השלכות אופייה הייחודי של ת"א
-
x
-
x
-
x
-
x
! Location! Location! Location
חוק העזר המוצע פוגע באיזונים העדינים בדבר הפעילות העסקית המקובלת בשבת. תפיסה מאוזנת היא זאת, המביאה בחשבון את חשיבותה של השבת כסמל לאומי במדינת ישראל עבור הציבור הרחב, כמו גם את זכויותיהם ורגשותיהם של ציבורים שונים. אוכלוסיות אלה, אינן רק בני הציבור הדתי, אלא גם אנשים שומרי מסורת וחילונים אשר חשובה להם איכות החיים ומבקשים לשמור על אופיו של יום המנוחה השבועי היחיד.
56. בעוד שעד היום הפעילות העסקית המקובלת בשבת, היתה מיועדת בעיקר לפנאי, בילוי, תרבות ונופש, בא החוק המוצע, ומבקש לראשונה להתיר פעילות עסקית קמעונאית טהורה ומובהקת ברחבי העיר. מהלך זה מפר את קו הגבול העדין אשר שורטט משך שנים ומעביר אותנו מתחום העינוג לתחום המסחר…
עינינו הרואות, הכלל אשר עובר כחוט השני בהסכמה הלאומית הרחבה בדבר פעילות בשבת הוא: פעילות תרבות, נופש ובילוי – כן; פעילות מסחרית – לא.
כמו לכל כלל, גם לכלל זה יכולים להיות יוצאים מן הכלל. אלה יכולים להיות למשל, התרת מסחר במתחמי קניות בשולי הערים, או בחנויות נוחות הנמצאות בתוך מתחם תחנות דלק, וכיוצא בזה.
-
x
דווקא פתיחת מרכזי הקניות בשולי הערים הופכת את השבת ליום של שופינג וצרכנות. הקניות בתוך העיר הן קניות קטנות של צרכים מיידים והן עדיפות מאשר קניות במרכז מסחרי.
צריך להגיע להסדר שמאפשר לתושבי העיר לקנות דברים קטנים בתוך העיר ודווקא את המרכזים המסחריים סוגר ומאפשר לשבת להיות זמן של תרבות ולא של מסחר.
-
x
למרות היתרון הגלום בהבהרת המצב המשפטי בעניין הפעילות המסחרית בימי מנוחה רשמיים באמצעות חקיקה ראשית טמונים בהצעות החוק הנזכרות מספר כשלים. המרכזי שבהם – ההתעלמות מהשינוי שחל בדפוסי הפנאי והתרבות של ציבור ישראלי רחב ה"מצביע ברגלים" בעד קיום פעילות מסחרית כחלק מאפשרויות הבילוי של ימים אלו.
על פי המתווה תמנע פעילות מסחרית למשך 24 שעות משעות הצהרים המאוחרות של יום שישי ועד צוהרי יום שבת (וכך גם ביחס ליתר חגי ישראל). החל משעות אחר הצהרים של יום השבת תותר פעילות מסחרית במרכזי מסחר מחוץ לאזורי מגורים, וזאת ללא קשר לזמן יציאתה של השבת מן הבחינה ההלכתית.
להמשך הקריאה (מסמך להורדה)
-
x
<a href="http://shabat.sugia.net/source/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99-%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%95-%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%A6%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%9F/?id=912" target="_blank">רוב הציבור</a> בעד פתיחת מרכזי קניות בתוך הערים ומחוצה להן.
אולם, למרכזי קניות מחוץ לערים יש פחות התנגדות.
עיריית ת"א:
מצידה, טענה כי היא אוכפת את שמירת יום המנוחה על פי הקבוע
בחוק ובהתאם לשיקול דעתה המינהלי. לדידה, אין היא רשאית לעשות שימוש
בסנקציות הקבועות בחוק רישוי עסקים כדי למנוע תחרות או כדי לשמור על קדושת
השבת, שכן אלו אינן ממטרות החוק.
בית המשפט לעניינים מנהליים:
קבע… כי מניעת תחרות בלתי הוגנת
אינה נכללת בין מטרות חוק רישוי עסקים
להמשך הקריאה עמ' 3-5
עיריית ת"א
העירייה אוכפת את סגירת הרשתות על פי החוק
שנקבע על פי שיקול דעת ובהתחשב באופי העיר.
מניעת תחרות בלתי הוגנת אינה נכללת בין מטרותיהם של חוקי העזר העירוניים וחוק שעות עבודה ומנוחה.
השגת תכלית חוק העזר, לאור ערכיו הסוציאליים והדתיים של יום המנוחה, משמעה שבתי עסק אכן יהיו סגורים ביום המנוחה, ולא כי בתי עסק הרוצים לפתוח את דלתותיהם ביום השבת יוכלו לעשות זאת בתנאי שיהיו מוכנים לשלם את הקנס הכרוך בכך.
אם אופייה של העיר תל אביב-יפו מחייב, לדעת פרנסיה, המייצגים את האוכלוסיה, שלא לסגור עסקים כמו של המשיבות בשבת, ניתן לשנות את חוק העזר בדרך הקבועה לכך בדין.
להמשך הקריאה, עמ' 23-24, 27, 30
בג"צ
ולפתוח בשבת במחיר תשלום קנס ככופר כסף ולפתוח
הוא מצב בלתי קביל – "ישראבלוף" של ממש.
מצב זה גורם לכך שבעצם העירייה מסכימה בפועל
לכך שהרשתות הגדולות עוברות על החוק.
מאידך, אם אופייה של העיר תל אביב-יפו מחייב,
לדעת פרנסיה, המייצגים את האוכלוסיה, שלא לסגור עסקים כמו טיב טעם,
<a href="http://new.sugia.net/source/%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90-%D7%91%D7%AA%D7%99-%D7%A2%D7%A1%D7%A7-%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA/?id=2099" target="_blank">חוק ההסמכה</a> מאפשר לעירייה לשנות את מדיניותה בנושא זה –
אך הדבר צריך להיעשות בדרך המלך החקיקתית.