ישנם שני תנאים שצריכים להתקיים כדי שניתן יהיה לקבל מינוי של איש ציבור שהואשם ותיקו נסגר. האחד, הוא אופן התנהגותו והתנהלותו במהלך המשפט – על איש הציבור לשמור על יושרה לאורך כל הדרך. השני, הוא עשיית תשובה – על איש הציבור לקבל על עצמו תקופת צינון בה יתרום לחברה.
יש לקבל את הכרעת בית המשפט ולהתיחס לאיש ציבור שתיקו נסגר כאל מי שלא פשע ואין סיבה למנוע ממנו מלכהן שוב בתפקידו או בתפקידים ציבוריים אחרים.
איש ציבור שתיקו נסגר נענש פעם אחת במהלך בירור ההאשמות נגדו, כשהוכפש שמו הטוב באמצעי התקשורת. לכן אין צורך להעניש אותו שנית לאחר שנסגר התיק ולמנוע ממנו לכהן בתפקיד ציבורי.
אמות המוסר שלנו ביחס לתפקיד ציבורי, צריכות להיות גבוהות יותר מאשר אמות המידה של החוק הפלילי. יש שלוש עילות שבגינן ניתן לסגור תיק (“חוסר ענין לציבור”, “אין ראיות מספיקות” ו- “חוסר אשמה”) והן אינן מהוות מדד מוסרי, אלא הצדקה פרוצדורלית בלבד.
מבחינה משפטית, במקרה שנסגר התיק יכול איש ציבור לכהן בתפקידו או להתמנות לתפקיד ציבורי. עם זאת, ישנה מחלוקת לגבי התנאים לחזרתו לתפקיד ציבורי והדיון עוסק באמות המוסר שעל החברה להציב בפני מינוי כזה.