נאחת השאלות המרכזיות שהציפה תנועת הMe-Too
ושחזרה לרדוף אותנו רק בשבוע האחרוןכמו למשל :
פרשות דריגס יוצר "חזרות" , הסופר עמוס עוז והשחקן שמיל בן ארי.
(גילוי נאות – שמיל שיחק ב"מעורב ירושלמי" שיצרתי ויש לי מה לשתף לגבי התלונות לגביו )
כיצד מתמודדים עם העובדה שרוב מוחלט מהנפגעות [והנפגעים] לא מתלוננים במשטרה ולעיתים אפילו אינם מוכנים להיחשף בתקשורת .
מה אפשר לעשות עם הפוגע לכאורה ?
האם ניתן ונכון ל"העניש" ציבורית/חברתית גם מי שלא הוכחה אשמתו בבית משפט?
האם יש להגביל את תחומי עיסוקו ?
האם יש הבדל אם הודה וביקש סליחה או שהוא מכחיש ?
בנוסף נעסוק בשאלה מה נעשה לגבי יצירתם התרבותית ?
האם יש הבדל בין היצירה ליוצר ? האם יש הבדל אם היוצר בחיים או לא ?
האם יש סוגי יצירות שנפסל וסוגים אחרים שנמשיך לצרוך ?
(יצירות הכוללות את העוול עצמו ? יצירות העוסקות בנושא העוולה של היוצר ?)
____________