כל עבירות בתורה, אם אומרין לאדם:
עבור, ואל תהרג
— יעבור עליהן ואל יהרג,
חוץ מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים
..(אבל) לא שנו
(לא קבעו שמותר לעבור על המצוות מפני סכנת מוות)
אלא שלא בשעת השמד, (שגזרו האויבים להעביר את ישראל על דתם),
אבל בשעת השמד, אפילו גזרו על מצוה קלה — יהרג ואל יעבור.
ואפילו שלא בשעת השמד !
לא אמרו שרשאי לעבור
אלא כשאמרו לו לעבור בצינעא,
אבל אם מצווהו לעבור בפרהסיא,
אפילו על מצוה קלה — יהרג ואל יעבור.
שואלת הגמרא:
מה היא מצוה קלה ?
אפילו לשנויי ערקתא דמסאנא
(אפילו לשנות מנהג של דרך שריכת הנעל)
סנהדרין דף עד.
