לקבלת שם משתמש וסיסמא
במפגש הדגמנו את הדילמה בעקבות הגילויים בשבוע האחרון הן בפרשת ארז דריגס (מהסדרה "חזרות") , וודי אלן (גילויים חדשים בסדרת הדוקו) ,השחקן שמיל בן ארי , והסופרעמוס עוז (בסיפור של בתו גליה עוז) .
התמקדנו בדילמה שבין הצורך להגן על קרבנות (ולהעניש את המקרבנים?) כפי שראינו בקטעים מהסדרה "חדר חדשות" והקמת אתר "הלשנות" על פוגעים , ללא צורך אפילו בחשיפה .
זאת למול הדרישה להליך הוגן , גם לגבי שמו הטוב, כפי שעולה בתנאים המחמירים הנדרשים להרשעה שבתורה וכפי שעלה מדבריו של השופט העליון חיים כהן .
בהקשר זה שיתפתי בדילמה האכזרית שלי כמנהל "מעלה", לגבי מרצה שהתגלה חשד [ללא אימות פורמלי ] שהיה לכאורה מטרידן מינית
שנאלצתי לפטר ללא הליך הוגן (ואת ה"סוף הטוב" של הסיפור הזה). השווינו את הסיפור הזה לסיפור המקביל של יצחק לאור בבי"ס לקולנוע סם שפיגל .
את עיקר המפגש הקדשנו לסיפור התלמודי על תלמיד חכם הגדול שיצאה עליו שמועה רעה – המשלב הלכה ואגדה .
ניסינו להדגים כיצד מן הצד המשפטי יש מקום להרחקה ונידוי ואילו בצד הנרטיב הסיפורי – את הקושי של מי שנוקט בסנקציה (וכאן שיתפתי לגבי כשלוני האישי לגבי שמיל בן ארי)
ובהמשך מוטיב נוגד המזדהה עם תחושותיו הקשות של המנודה ואפילו מזכה אותו (ואת שמו? ) לאחר מותו .
לבסוף ראינו כיצד ההלכה מאפשרת במצבים מיוחדים, ולתקופה מוגבלת , הפעלת מנגנון שיפוט שלא על פי דיני הראיות – כדי להתגבר על תופעה חמורה וקשה (כמו זו שתופעת הMe Too חשפה) .
