דע כי חבור זה [בין איש לאשה -א.ל.] הוא ענין קדוש ונקי … ואל יחשוב אדם כי בחבור הראוי יש גנאי וכיעור ח"ו. שהחבור הראוי נקרא ידיעה, ולא לחנם נקרא כך כאמור (ש"א א) וידע אלקנה את חנה אשתו. ..ודע שאלו לא היה בדבר קדושה גדולה לא היו קוראין אל החבור ידיעה.

ואין הדבר כאשר סבר וחשב הרב ר' משה ז"ל בהיותו משבח לאריסטו על מה שאמר שחוש המישוש חרפה הוא לנו. חלילה חלילה אין הדבר כמאמר היווני…

אבל אנו בני בעלי התורה הקדושה מאמינים שה' יתברך ברא הכל כפי שגזרה חכמתו, ולא ברא דבר שיהיה בו גנאי או כיעור… ואם כלי המשגל הם דבר גנאי, האיך ברא השי"ת דבר שיש בו מום או גנות או חיסרון…. אבל הענין הוא כמו שנאמר, כי השי"ת טהור עיניים מראות ברע, והוא ברא איש ואשה… ולא ברא בהם דבר גנאי,…