במישור התיאורטי, ישנן הצדקות חזקות לעמדה כי מדינה אינה מחויבת לנקוט עמדה ניטראלית. שלטון נבחר רשאי – ואף מצופה ממנו – לקדם תפיסות טוב ערכיות שתואמות את התפיסות שבשמן נבחר. לפיכך, הוא רשאי לתמוך בפעולות המבטאות תפיסות טוב אף אם הם שנויות במחלוקת, תוך העדפת התפיסות התואמות את העמדות שבשמן נבחר, כל עוד אין הוא נוקט באמצעים של כפייה.15 חובת השוויון הכללית, ובאופן ספציפי כפי שהיא קבועה בסעיף 3א לחוק יסודות התקציב, אין משמעה הימנעות מקידום מדיניות התואמת את התפיסות שהשלטון מבקש לקדם בהתאם לסמכותו שבחוק. משמעותה היא החובה לפעול בשוויון כלפי כל מי שישנו בתוך קבוצת השוויון, כלומר כל מי שעונה על התבחינים שייקבעו לתמיכה בהתאם למדיניות שנבחרה. 

עו"ד אהרן גרבר- סמכות השר בסוגיית מימון תרבות – קביעת תבחינים הנוגעים לתוכן היצירה (להמשך העמקה במקור זה, ניתן לפנות לספר של פרופ׳ דני סטטמן וד״ר גדעון ספיר ״דת ומדינה בישראל״ (2014) פרקים 1-2

למקור המלא לחצו כאן