רבי ישראל ליפשיץ (גרמניה, המאה הי"ט),
בעל הפירוש למשנה, "תפארת ישראל",

כתב דברי שבח והלל לחכמי אומות העולם שהביאו ברכה לעולם, והזכיר בדבריו הנכוחים את החכם יענער,
ממציא החיסון נגד האבעבועות. וכך הוא כותב⁹:
חסידי אומות העולם יש להן חלק לעולם הבא.
והרי גם לולא פה קדוש של רבותינו ז"ל שאמרו לנו כן, כבר היינו יודעים דבר זה מצד השכל,
דהרי צדיק ה' בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו.
.. וכמה מהן שהיטיבו ביותר לכל באי עולם,
כהחסיד יענער שהמציא האפאקקענאימפפונג [=חיסון נגד אבעבועות],
שעל ידה ניצולים כמה רבבות בני אדם מחולי וממיתה וממומין,

רבי דוד גנז (פראג, המאה הט"ז), "צמח דוד",
מתאר את מציאת חיסון למחלת האבעבועות:
החכם יענר מענגלאנד⁶, רופא מומחה, המציא בשנת תקנ"ט [=1799] ל
הצמיח ליח [=ליחה, אבעבועה] נפוח הכרות בבשר האדם, להוליד על ידו אבעבועות, למען הציל בני אדם מן האבעבועות (פאקען) הטבעיים אשר רבים מתו מהם, ואשר [מי ש]נשארו בחיים איבדו את תואר פניהם⁷.

כמאתיים שנה לאחר מכן, הקדיש רבי פינחס אליהו בן מאיר (קראקא, המאה הי"ח),
בחיבורו האנציקלופדי "ספר הברית"⁸, פרק נרחב לחיסונים.