קהיר. ר"ח תמוז.. 

אודות השוחט דמתא, שמעון אקוואע, שהעיד עליו המשגיח של בית המטבחים מר יחיא לוי, שפקד עליו לחתום בחותם כשר, בהמה שנשחטה ע"י גוי, בזדון לבב, ועשה כן ע"פ פקודתו. והשוחט מכחישו.

והנה זה מזמן רב שלעזה עליו כל המדינה, והעידו לפנינו אנשים נאמנים בבית הדין, שהשו"ב הנ"ל מניח את הגוים לפתוח הטרפש ולנתק את הסירכות לפני שיבא לבדוק את הריאה, בכדי למצוא חן בעיניהם, ועי"ז הם ג"כ נותנים לו מתנות. ולכן הרבה אנשים מיראי ה' וחושבי שמו, אינם אוכלים בשר בהמה כלל, זה שנים רבות, מעת שנתמנה להיות שו"ב, ונודעו מעשיו המכוערים.

ורגלים לדבר, שהוא מוחזק להקל מאד ביראת שמים, כי ראוהו כמה פעמים נוסע בחשמלית (טרמוואי) בשבת ויו"ט, ומשלם כסף כמעשהו בחול, וכהנה וכהנה כמה עובדות המספיקות להעבירו ממלאכת שמים אשר בידו. ודברי אמת ניכרים.

ברם דא עקא שאין העדים רוצים להעיד בפניו, מיראתם אותו, שהוא אדם תקיף וגברא אלמא. והוא מכחיש בכל תוקף. ולהיות כי רמו ביה טפלי, אמרתי אשימה עיני להתבונן להיכן הדין נוטה, ואם צריך להעבירו לפום דינא, יקוב הדין את ההר, וה' יעזור לי.  

… 

נלפע"ד שהכל לפי עיני המורה, ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות, וכמ"ש כן להדיא בזבחי צדק (סי' קיט ס"ק קטז), בדעת הבית אפרים, שכל שהטבח חשוד במעשיו, והחשד הוחזק בפני חכם הקהל, יש לפוסלו, וכמ"ש החק"ל (חיו"ד סי' קסז) שהכל תלוי לפי ראות עיני הדיין, ואם רואה שיש לחוש בדבר, חושש עליו ופוסלו… וכבר הבאנו לעיל דעת הרבה אחרונים דס"ל שמקבלין עדות שלא בפני השו"ב… ולכן הדבר ברור בנ"ד, שיש לקבל עדות שלא בפני השו"ב, לברר הדברים כשמלה, ולהעבירו ממלאכתו, כי הוא באמת איש זרוע ואלם. (ובפני איים על קצב אחד לרצחו נפש, בגלל סכסוך ממון שהיה ביניהם, וזה מראה על תכונת נפשו).

ואין לנו לחוש על פרנסתו, שהוא האשם בזה, ונתן אצבע בין שניו. והחושש לזה נאמר לו, הרי אתה כמהנהו ממון, ואין אתה אלא כמפסיד נפשות (ידים פ"ב). ותלי"ת אשר עזרנו והשפענו על השו"ב להתפטר מרצונו הטוב ממשרתו. (עם איזה מתן פצויים). ובעזה"י נכנס למקומו שוחט אחר ירא ה'. והנה סופו של השו"ב שהועבר, הוכיח על תחלתו, ואתגלי בהתיה בכמה מעשים נוראים. וכבוד אלהים הסתר דבר. והשי"ת יגדור פרצות עמו ישראל. ונזכה לראות בבוא לציון גואל. אמן.  

הרב עובדיה יוסף – שו"ת יביע אומר חלק א – יו"ד סימן א