אותו חכם גדול שיצאה עליו שמועה רעה.
התלבט רב יהודה מה לעשות?

לנדות אותו? –החכמים זקוקים לו,

לא ננדה אותו? יתחלל שם שמים ?

*רש"י – "הואיל וסנו שומעניה, הא דצריכי ליה רבנן לאו כלום הוא, דמוטב ולא ילפי מיניה"

*ריטב"א "שהיה פרוץ קצת בזימה ולא היתה שמועתו טובה"

השולחן ערוך: "כגון שמתעסק בספרי אפיקורוסין ושותה במיני זמר, או שחביריו מתביישין ממנו ושם שמים מתחלל על ידו

כאשר נפטר רב יהודה, בא המנודה לבית המדרש
, אמר להו –(לחכמים: (התירו לי את הנידוי
! אמרו לו החכמים: אדם חשוב כרב יהודה אין אצלנו כאן שיוכל להתיר לך
, אלא לך אל ר' יהודה הנשיא בארץ ישראל דלישרי לך שיתיר לך.

 נסע לארץ ישראל כדי לבקש שימחלו לו,
אמר ר' יהודה הנשיא לר' אמי:
צא עיין בדינו – ואם צריך להתיר לו —התר לו בשליחותי.

עיין ר' אמי בדינו, וחשב להתיר לו
עמד ר' שמואל בר נחמני על רגליו ואמר:
ומה שפחה של בית רבי שנידתה אדם פעם לא נהגו חכמים קלות ראש בנידויה להתירו עד שלש שנים,
יהודה חבירינו על אחת כמה וכמה, שצריך להתחשב בדבריו ואל לנו להתיר את הנידוי.
.. יצא המנודה כשהוא בוכה והולך..

.. באה צירעה ועקצה אותו באברו(אבר המין( ומת
. כיון שהיה תלמיד חכם גדול ניסו לקבור אותו במערה שבה קוברים את החסידים –  ולא נתקבל,
ניסו להלהכניס  אותו למערה של דיינים ושם נתקבל