״מתוך הפרדוקסים הרבים בחיינו – אולי זה המוזר ביותר:
אנחנו מתנהגים בצורה שבוודאות תפגע באושר שלנו.
אנו נושאים את עצמינו אל עבר חרטה, אשמה ואכזבה.
אין מקום בו אנחנו כל כך פוגעים בעצמינו
כמו בשקרים שאנו בוחרים לספר לאנשים אחרים.
שקרים הם הדרך שבה אנחנו יוצרים כאוס בחיינו.״

האם זו טעות לשקר?

רובינו נסכים שמוטב לנו לא לשקר אך באותה נשימה, בנסיבות מסוימות, ישנה הצדקה לכך. במיוחד כשמדובר בשקרים קטנים, לבנים ולא מזיקים. האומנם?

האריס טוען כי כל שקר, אפילו שקר קטן לכאורה, מזיק בצורה מיותרת למערכות היחסים שלנו ולאמון שאנחנו מקבלים מאחרים. כלומר, אם נבחר לומר אמת, נוכל למנוע סבל רב לנו וליקירנו.

שקרים מחלחלים גם לפיתוח העצמי שלנו, שכן בחירה באורך חיים המאפשר שקר מאפשר גם התעלמות מהעימותים שלנו עם המציאות. מבלי שנתעמת עם המציאות, כיצד נוכל להשתפר ולשפר את חיינו?

על פי מרטין סליגמן, אבי הפסיכולוגיה החיובית, הערכה עצמית הינה "תוצר לוואי" של התמודדות עם אתגרי המציאות. מאוד אינטואיטיבי להסיק כי הצלחה באתגר תוביל להעלאת ההערכה החיובית. אך על פי סליגמן גם אם אובייקטיבית האתגר לא נפתר בצורה חיובית, הוא יקנה התמודדות חיובית. משמע, ככל שנפעל במציאות נתמודד עם יותר אתגרים, ההערכה העצמית שלנו תגדל ונוכל להתפתח כבני אדם ואם נקפיד לומר אמת לחברינו נוכל לתרום לפיתוח העצמי שלהם.

  למאמר המלא

לרכישת ספרו של סאם האריס  "שקרים"