חייב איניש לבסומי  (חייב אדם להשתכר )

עד דלא ידע
בין ארור המן לברוך מרדכי

לינק כאן >

מסופר: רבה ור' זירא עבדו [עשו] סעודת פורים בהדי הדדי [ביחד]
, איבסום [השתכרו], קם רבה שחטיה [שחטו] את ר' זירא.
למחר כשהתפקח וראה מה עשה, בעי רחמי ואחייה [ביקש עליו רחמים והחייהו
]. לאחר שנה אמר ליה [לו] רבה לר' זירא
ניתי מר ונעביד [יבוא אדוני ונעשה] שוב סעודת פורים בהדי הדדי [ביחד
]. אמר ליה [לו]: איני רוצה, וזאת לאור אירועי השנה שעברה.
ואף שבסופו של דבר אכן קמתי לתחייה,
מכל מקום הרי לא בכל שעתא ושעתא [שעה ושעה] מתרחיש ניסא [מתרחש נס]
וחושש אני שמא מה שאירע בפורים שעבר יתרחש שוב וללא תקנה.

מגילה (דף ז, ב)